חודש חדש, ועוד זמן מה בארץ.
השמש זורחת השמים כחולים, מנסה לחוות הנאה בלי מחשבה נוספת.
הקלישאות מהלכות על מדרכות אפורות, תינוקות וורודים ותכולים.
האנשים ברחוב הזה מנסים לפלח את האנונימיות בהילוך מתריס ומסכה.
בערב שוב בתל השומר, יחי המעברים הקיצוניים של החיים, שם הפרופורציות חוגגות אמת, ושוחקות את הפנים עד דק טוחנות הייתי אומרת.
לא ממש הבנתי
השבמחק