הטלביזיה מספרת שידורים, מלווה את מצב הציפיה, מצב הרוח שלו ושלי לא משופר.
אני שואלת לשלומו והוא עונה: "חלש" ולא יסף.
ליבי אליך יקר-לי באמת.
והימים נערמים אחד על השני.
והקרינות עומסות מוות לתאים הרעים ומנסה להפחית טוב מרע רע מטוב, אני מנסה לחייך.
בעיקר לחייך מבעד לשיניים חורקות וקפוצות.
מגייסת את סנטנה לעזרתי, מצב רוח בגובה מתחת לספסל, כואב לי בחלק האחורי של הלב הקדמי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה