מחברים את גליה למוניטר היא שוכבת עייפה, מאד מרוגשת, מאד נפחדת, מאד.
גם אני מותשת מיום ארוך וגדוש ציפיה ועוד לילה ארוך לפנינו.
צלילי לב העוברית מציפים את חדר הלידה בקולות חיים, גליה שמה מוסיקה ובין לבין ריצות לשירותים מתנועעת בגלי ריקוד. אנחנו שתינו בחדר ובינינו שלווה שלא ידענו מעולם. לידה ראשונה של ילדה, ציר אחד גדול מכניע את החיוך ואת הרצון לטבע לנהל את עצמו. אפידורל ופיטוצין מתחרים על וורידיה של ילדה אהובה והלידה לפניה. אני בוכה בתוכי מאימה והתרגשות ומפגינה חיוך תומך ואוהב.
אוי ילדה אהובה.
ובשעה 07:30 בבוקר של יום רביעי השני לשני אלפיים אחת עשרה נולדה לה תינוקת יפה וענוגה וכך מתחילים חייה של נכדה אהובה.
סיפור לידה מקסים!!!
השבמחקברכות להורים המאושרים :)