החישובים מוכנים, יוצאים לדרך

ממכון הרדיותרפיה של תל השומר הודיעונו שמוכנים החישובים, הגרפים והשרטוטים שלפיהם יעקפו מהמורות חיות, ולא יפגעו באיברים חיוניים טובים, וכי רק הרעים באמת יינזקו ויוכו מנה אחת אפיים.

בעזרת מה שלא יהיה... והוה... מקווה שאמנם כך.
אצלי הכל מתגמד. כל הבעיות נראות זעירות ויחד עם זאת נעשות בגודל פיל. לא נותר לי להיזכר בבדיחה של ניסיון להכניס פיל בקוף של מחט, ואני חושבת מה עניין קוף לכאן? ומנסה לסחוט מעצמי חיוך, אבל כלום, מרגישה שהכל חונק אותי.
אני שומעת את קולו מדבר אלי.
אומרת: "מה שתאמר אני אעשה" וחשה רוחי מתנמכת ולא יודעת עצמה מרוב דמעות שבהן היא טובעת.
אני שוב תוהה מה קרה לחיים שכה הצרו עלי, אבל אני יודעת שאלו שאלות טיפשיות ואם אני לא רוצה תשובות טיפשיות או בכלל אין תשובות טיפשיות עלי להחריש ולהיות מוכנה ולארוז הבגדים וחיים לחודשיים.

שוב אנו בנדודים ונפשי שהיא במערב תתאחד עם המזרח, הלא לכך תאוותה תמיד.
כשמציאות הולכת ונרקמת אני נסוגה לתוך פרפור חדרים, הצפות של דמעות ועוד מיני תיאורי היסטריה ופאניקה ואפילו חיוך למקרא שורות אלו.
לצורך עניין כל שהוא:

סימולציה הלא היא הדמייה הנעשית לחולה סרטן לפני תחילת טיפולים:
(נלקח מאתר האגודה למלחמה בסרטן)

"לפני כל טיפול בקרינה, להלן הקרנות יש צורך לסמן את האזור אליו תכוון הקרינה, פעולה זו נקראת סימולציה או הדמייה. כלומר הדמיית הטיפול שייעשה עוד לפני שמכונות הקרינה תופעל. "

כך שתכנון הקרינה נעשה בעזרת מכשיר CT וממקם את אזורי הקרינה בדיוק מירבי.

קריאה במאמר מדעי "External Beam Radiation Therapy" מורידה את סף הבכיינות שלי ומנטרלת רגשנות מיותרת. ככה זה כשאני צריכה ניטרול. מספיק שאלך ואקרא משהו מדעי ואז כולי בקווים, בגרפים ובמספרים ואני שוכחת כל דאגה.
שמה מבטחי במספרים - זו אני.









עכשיו בוקר, ואני צריכה להכין לי את היום ולסדר לי את המחשבות ולעשות כל שצריכה.

יורד שלג בחוץ כזה טרי וחדש ובתולי.