יום שני, 8 במרץ 2010

סתגלנות למופת ואימה אמיתית

אדם ייצור סתגלן הינו, דיברנו בבית על כך עד כמה מסתגלים אנו לארעיות כצורת חיים, לארעיות כצל מרחף מעל חיים. בשבוע הבא שוב יעשה בדיקה שתקבע את עתיד המיקום שלנו, אם אנו ממשיכים להיות בבית או נוסעים שוב לטיפולים, וכן את עתיד עקומת הפחדים.
ובעודנו מדברים אנו גולשים מיידית לשיחה על הדברים הפרקטיים איך מסתדרים מה עושים? כאשר הדאגה האמיתית לגורל חיים מתחבאת ומציצה מעט מאד. אנו קיפדנו ראשה, היא נענתה וכביכול נעלמה, אך בין לבין בלילה כשראש נח על כרית ואדם לעצמו עם עצמו עולה דאגה, חרדה ואפילו אימה.
הסטטיסטיקה לטובתנו כך אומרים, אני "מתה" על זה... מה קורה למי שנופל באחוזים הקטנים והרעים?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה