המסיכה שאני עוטה על פני משרתת אותי נאמנה בבית, אני ממש מציגה חזות של גיבורה אמיתית.
אני מחייכת, מפזרת הבטחות, בטוחה בעתיד למרות שבאמת הכל נראה לי בערפול מוחלט ממש לא מבטיח.
התנהלות סכרינית רוויה מתיקות.
בחוץ הגשם מוחק את השלג.
ובי מפעם לפעם כמו מחזור גיהוקים החוזרים על עצמם בהפסקות קבועות אני מתכסה בייאוש שנוזל לי מהעיניים ופוגש כל מי שמתבונן בי, לא באמת כי אני אלופת ההתחזות.
כן למדתי להוריד מסך בזמנים אלו, ואף אחד לא פוגש אותי ממש בייאוש.
הלבד מחמיץ אותי בסוף אסיים את חיי כמלפפון כבוש.
אתנחתא ליצנית ורצינית כאחד, אני מתה לפיזיות בימים האחרונים, אני רוצה משהו מאד ממשי, תשוקה סביבי, משהו חי, ואני מדכאת כל מחשבה בכיוון.
כמובן זה נשאר ביני לביני ובוודאי גם יסתם הגולל על כך במחיקה. (בהחלט צינזרתי את שכתבתי)
עם קצת אומץ אני יכולה להכריז שאני רוצה מין כמו זה שהיה, אך בלילה היה קשה פתאום, הופיעו לפני כל חזיונות הפחד מארץ הצללים ואיימו על ביטחוני ומחקו מעל פני כל חיוך למשך 30 השנים הבאות... ומי חושב בשעה כזו על זיונים?
אני מחייכת, מפזרת הבטחות, בטוחה בעתיד למרות שבאמת הכל נראה לי בערפול מוחלט ממש לא מבטיח.
התנהלות סכרינית רוויה מתיקות.
בחוץ הגשם מוחק את השלג.
ובי מפעם לפעם כמו מחזור גיהוקים החוזרים על עצמם בהפסקות קבועות אני מתכסה בייאוש שנוזל לי מהעיניים ופוגש כל מי שמתבונן בי, לא באמת כי אני אלופת ההתחזות.
כן למדתי להוריד מסך בזמנים אלו, ואף אחד לא פוגש אותי ממש בייאוש.
הלבד מחמיץ אותי בסוף אסיים את חיי כמלפפון כבוש.
אתנחתא ליצנית ורצינית כאחד, אני מתה לפיזיות בימים האחרונים, אני רוצה משהו מאד ממשי, תשוקה סביבי, משהו חי, ואני מדכאת כל מחשבה בכיוון.
כמובן זה נשאר ביני לביני ובוודאי גם יסתם הגולל על כך במחיקה. (בהחלט צינזרתי את שכתבתי)
עם קצת אומץ אני יכולה להכריז שאני רוצה מין כמו זה שהיה, אך בלילה היה קשה פתאום, הופיעו לפני כל חזיונות הפחד מארץ הצללים ואיימו על ביטחוני ומחקו מעל פני כל חיוך למשך 30 השנים הבאות... ומי חושב בשעה כזו על זיונים?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה