ד"ר ויקס מבית החולים "רויאל אדינבורו" בסקוטלנד בדק 3,500 בני אדם מגיל עשרים ועד גיל מאה, ומצא שקיום יחסי המין הנ"ל הקנה להם מראה צעיר ב- 14 שנים.מאיר שלו בחידודי מילים וביקורת מתחייכת על המחקר על השפעת תדירות יחסי מין ומראה צעיר ואם לא זה tאז לפחות הליכה של חמישה ק"מ... ומראה צעיר מובטח ואני חשה כמי שחטף נוק-אאוט כפול.
המראה היחסית צעיר שלי (אולי זו אשליה שלי אבל מילא) מחייב שמירה די הדוקה, חיפוש בגדים שאראה בהם לא מצחיקה ולא זקנה, פרידה מצמודים והתרחקות מרחבים, בקיצור יש השקעה, אך לדברי הד"ר זה לא מספיק, אני צריכה לחפש לא רק מין אלא גם מישהו לאהוב אותו בשעת מעשה.
ובחיי בהווה הלא סימפטי, אין כלום, אפילו לא קצת. כמובן שהאדון הנכבד כלומר הד"ר המכובד, לא עונה על השאלה מה קורה לאישה הנפגשת רק עם רטטים?
מתוך הנחה שאולי זה לא אותו דבר ואולי כן, אני אמשיך לחלום על מראה צעיר, כך 14 שנים נמוגו לי כלא היו, ואולי אחפש לי מאהב ואולי לא, או ארשם למרתון של מסכנים.
בקיצור ד"ר נכבד, יש להודות שכל העניין העלה חיוך על פני למרות שהנושא כמו שאני אומרת הוא כמו עשרה גרדומים בתאו של הנדון, כן אפשר לחיות "בלי" להיזכר ב"עם", ולהיראות סביר.
ובעניין הריצה וההליכה - מה אפשר לעשות ומרחק ההליכה שלי מתאים בהחלט למרחק ההליכה שלי עם הכלב, כלומר 200 מטרים הלוך כולל חזור, וגם זה לא פשוט, הגיל לא מיטיב ובענין הזה שום זיון לא יעזור...
כך שהיום אני חשה מנוצחת כפליים בשתי חזיתות.
אבל מחייכת.
ואי אפשר בלי לחשוב שתאריך הבדיקה המאיים כבר כאן ובהסכמה הדדית וללא מילים דחינו לשבוע הבא, מה כבר יכול לקרות בכמה ימים של דחיה? לנו, רווחה, בתחפושת אשליית-מנוחה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה