אומרים אנשים:
אנשים מפנים מבטים, מתחמקים, כאשר פוגשים מכר שחלה או אי מי ממשפחתו.
אני תוהה האם כאשת איש חולה סרטן אנשים נוהגים בי בדרך זו או שדבקה בי פרנויה, אך במציאות בתוך בחינה הגיונית של המצב וסקירה של תגובות אני חותמת על כך שאנשים בהחלט מתנתקים.
מה קורה באמת האם החשש מנגיף כזה מדבק או שלאנשים אין מה לומר, או להגנתם אני יוצאת אין מילים...
למען האמת אין לי תרוצים לתרץ ולהבין את הסביבה מלבד הרעיון היחיד שכאשר קיימת חשיכה מסוימת המקיפה את האדם אנשים פשוט רואים לנכון לעצמם לחפש "אור" במקום אחר, ונותר לו האדם וסביבתו הקרובה במין טבעת בידוד מתהדקת.
אני שואלת האם יש אפשרות לנטרל זאת, האם חיוכים מלאכותיים שאפזר כמו זרעים מדומים ינביטו יחס אוהד.
ועל כל אלו הפחד מתחרה בחרדה בהורדת ידיים שלי.
אוףףףףףףף.............
אנשים מפנים מבטים, מתחמקים, כאשר פוגשים מכר שחלה או אי מי ממשפחתו.
אני תוהה האם כאשת איש חולה סרטן אנשים נוהגים בי בדרך זו או שדבקה בי פרנויה, אך במציאות בתוך בחינה הגיונית של המצב וסקירה של תגובות אני חותמת על כך שאנשים בהחלט מתנתקים.
מה קורה באמת האם החשש מנגיף כזה מדבק או שלאנשים אין מה לומר, או להגנתם אני יוצאת אין מילים...
למען האמת אין לי תרוצים לתרץ ולהבין את הסביבה מלבד הרעיון היחיד שכאשר קיימת חשיכה מסוימת המקיפה את האדם אנשים פשוט רואים לנכון לעצמם לחפש "אור" במקום אחר, ונותר לו האדם וסביבתו הקרובה במין טבעת בידוד מתהדקת.
אני שואלת האם יש אפשרות לנטרל זאת, האם חיוכים מלאכותיים שאפזר כמו זרעים מדומים ינביטו יחס אוהד.
ועל כל אלו הפחד מתחרה בחרדה בהורדת ידיים שלי.
אוףףףףףףף.............
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה