האם אפשר לכמת אותו כמו "גליסון".
מידת גודש פנימית?
מידת ההתפשטות כגלי נהר עכור?
המחשבה הזו גורמת לי לרצות לצעוק הברות.
כאלו שבוודאי ארצה למחוק במטלית, ככתב גיר על הלוח.
מי יאות לאשר שצדקתי?
קוראת למי שממעל: זרוק מעט עפר וסיים!
חיי נמדדים עכשיו מלמעלה , אני יכולה לחוש זאת, ואני אבקש שלא יוסיפו לי יום מיותר. רוב הימים מרגישים לי מיותרים.
אפשר לקבל שחרור?
אין תגובות:
הערות חדשות אסורות.