עלה ה PSA
ולא נותר לנו אלא ללכת למגרש שדים ומחסל דיבוקים,
שיעיפו את הסרטן הזה מגופו האהוב.
חוש הומור מאולץ הייתי אומרת, אותי... זה לא מצחיק!
ולא נותר לנו אלא ללכת למגרש שדים ומחסל דיבוקים,
שיעיפו את הסרטן הזה מגופו האהוב.
חוש הומור מאולץ הייתי אומרת, אותי... זה לא מצחיק!
מצטער מאוד לשמוע אבל לא להתייאש. עוד לא נאמרה המילה האחרונה במאבק הזה.
השבמחקואם מה שיעזור זה ידעונים ומגרשי שדים - יופיעו לאלתר. What ever it takes...
מחזיק אצבעות (ושום, מים מלח, קמעות ותהילים) ומקווה אתכם לטוב יותר.
לגודי שלום.
השבמחקכמשתתף קבוע בפורומים לחולי סרטן הערמונית אני חייב להוריד בפנייך את הכובע על דרך ההתמודדות שלך .
אין לי מילים שיכולות לעזור לך מלבד לשלוח לך את שיר זה אני לא יודע מי כתב אותו)
כשאתם זקוקים למעט עזרה,
כדי לעבור את היום בשלום,
כשאתם מבקשים שבמקום הדאגות,
יהיו קצת יותר דברים משמחים.
בשעה כזאת עליכם לזכור:
בסופו של דבר הכל יסתדר.
אתם תעברו את היום בשלום,
וצעד אחר צעד תגשימו החלום.
לפעמים עליכם להתאזר בסבלנות,
לגלות אומץ לב סבלנות ונחישות.
אם אינכם יודעים איך וכיצד,
אל תדאגו הדרך תימצא לבד .
שמרו על התקווה, כאילו היא הדרך,
שבה אתם הולכים,
או השיר שאותו אתם שרים.
כי כאשר תקווה יש בליבכם,
אז תתגברו הכל קטן עליכם
יעקב לא רופא ולא פטפל
תודה לך 'אנונימי' על דברי העידוד, ובכלל על השום התהילים ועוד.. ובעיקר על תשומת הלב כאן.
השבמחקולך יעקב,
בשיר אמנם יש מילות עידוד נחוצות.
תקווה נחוצה תמיד ושירה עוד יותר...
מלב
ג'